מי זכאי לתבוע על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975

הזכאים לפיצוי על פי החוק הנם: נוסע, נהג או הולך רגל, שנפגע נזק גופני ו/או נפשי בתאונת דרכים. מידה וחלילה אחד מהזכאים שלעיל מקפח את חייו בתאונת הדרכים, זכאי עזבונו של הנפטר ו/או התלויים בו לפיצוי במקומו.
בנוסף לזכאים המנויים לעיל, גם בן משפחה של נפגע אשר ניזוק נפשית עקב פגיעת קרובו בתאונה, זכאי לפיצויים בגין הנזק בהתאם לתנאים מסוימים שנקבעו בפסיקת בית המשפט בהלכה שמוכרת בשם “הלכת אלסוחה”. על פי פסיקת בית המשפט העליון, הזכות לפיצויים עבור נזק נפשי כזה מותנית בקיומם של ארבעה תנאים מצטברים:

להוציא מקרים חריגים, הנפגע חייב להיות בדרגת קירבה ראשונה לנפגע בתאונה (הורים, ילדים ובני זוג).
הנפגע התרשם מנזקי התאונה מכלי ראשון, באמצעות הראיה או השמיעה. עם זאת, לא נשללה האפשרות להכרה בנזק נפשי שנגרם בקבלת מידע מכלי שני.
הנזק הנפשי נגרם בקרבת מקום וזמן לתאונה, למשל באמבולנס, או בבית החולים, אליו פנה הנפגע בגופו.
הנזק הנפשי חייב להיות נזק משמעותי. לא תגובה נפשית שלילית, עליה ניתן להתגבר בכוחות עצמיים. דוגמה לנזק נפשי מהותי היא מחלת נפש (פסיכוזיס) וגם מקרים ברורים, קשים ומשמעותיים מבחינת משכם של פגיעות נפשיות רציניות (נוירוזיס) גם אם אינן עולות כדי מחלת נפש.

“אחריות מוחלטת”

החוק קובע משטר של “אחריות מוחלטת”. זהו המצב האופטימלי לתובע / לניזוק. בעוד שבעוולות אחרות יש צורך להוכיח אשמה, ידיעה או רשלנות, באחריות מוחלטת – ברגע שנגרם נזק- על חברת הביטוח לפצות בגינו.
כלומר, ברגע שהאירוע נופל לתוך הגדרת החוק ל”תאונת דרכים” (כפי שיפורט בהמשך), כי אז קיימת אחריות מוחלטת לפצות את הזכאים על-פי חוק הפיצויים (סעיף 2 לחוק) ומרגע זה המחלוקת שנותרה היא בעניין גובה הנזק בלבד.
הרציונל הגלום בעיקרון היעדר האשמה הוא כי חוק הפיצויים, הינו חוק סוציאלי שחוקק במטרה להקנות את הזכות לפיצוי לכל אדם שנפגע ב”תאונת דרכים” כהגדרתה בחוק זה.

“ייחוד העילה”

ברגע שהאירוע בו נפגעתם עונה על ההגדרה המנויה בחוק ל- “תאונת דרכים”, ניתן לתבוע רק עפ”י הוראות חוק הפיצויים (סעיף 8 לחוק).
לדוגמא: במהלך נסיעה על קטנוע בכבישי תל אביב, הנהג איבד שליטה עקב בור או סדק בתוואי הכביש וכתוצאה מכך החליק עם הקטנוע על הכביש ונחבל קשות.
לכאורה, ניתן היה לטעון כי מלבד חברת הביטוח שלו, גם עיריית ת”א נושאת באחריות לנזקים שנגרמו לו כיוון שהעירייה אחראית ע”פ דין לתחזק את הכבישים והמדרכות המצויים בשטח השיפוט שלה, אולם, כאמור, ברגע שהאירוע עונה להגדרה של “תאונת דרכים” עפ”י החוק – אין כל דרך לתבוע אלא לפי חוק זה. משום כך, לא ניתן לתבוע את עיריית ת”א שהייתה רשלנית וגרמה לו לנזקי גוף.

מתי ייחשב אירוע כ”תאונת דרכים”

המונח “תאונת דרכים” הנו מונח רחב האוצר בתוכו מקרים רבים, אשר לחלקינו כלל אינם נראים כתאונת דרכים.  אימתי ייחשב מאורע כתאונת דרכים?
בעת שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. שימוש ברכב מנועי יחשב כ –
נסיעה ברכב – כל נסיעה ברכב, אשר כתוצאה ממנה נגרם לאדם, באופן פתאומי, נזק גופני ו/או נפשי.
כניסה לרכב – כניסתו של אדם לרכב לשם נסיעה וגרימת נזק, באופן פתאומי, תוך כדי הכניסה לרכב.
יציאה מרכב – ירידה מרכב נבחנת מהשלב בו עומד אותו אדם לצאת מהרכב ועד סיום פעולת הירידה.
החניית רכב אשר כתוצאה ממנה נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי באופן פתאומי.
דחיפתו או גרירתו של רכב שכתוצאה מהם נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי באופן פתאומי.
טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו – כל מקרה בו אדם מטפל ו/או מתקן את רכבו ועושה זאת שלא במסגרת עבודתו (כלומר לא מדובר במוסכניק) וכתוצאה מהתיקון נגרם לאותו אדם נזק (כגון: מים רותחים שהשפריצו מהמנוע, רכב שנפל מהמגבה בעת החלפת גלגל).
הידרדרות או התהפכות של הרכב שכתוצאה מהם נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.
התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה שכתוצאה מהם נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.
הינתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפול של אדם ברכב במסגרת עבודתו (כגון מוסך).
התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב ושגרמו לנזק גופני ו/או נפשי לאדם.
מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו. בית המשפט העליון קבע, כי המשפט “חנייה במקום שאסור לחנות בו”, כוונתו לחניה היוצרת סיכון תחבורתי. לעומת זאת, חניה במקום שאינו מהווה סיכון תחבורתי לא תיחשב חניה אסורה גם אם יש במקום תמרור האוסר חניה.
מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי. כך למשל קבע בית המשפט העליון, כי הזכאות לפיצויים קיימת, אפילו אם הכוח המכאני של הרכב נוצל שלא למטרות תחבורה. למשל אדם שנפגע מכף של טרקטור אפילו אם מנוע הטרקטור היה כבוי.
בית המשפט העליון קבע ברע”א 418/03 אוסם תעשיות מזון בע”מ נ\ סמדג\ה – כללים למקרים נוספים אשר ייחשבו כ”תאונת דרכים” על-פי החוק. הפסיקה הכירה עד היום במקרים רבים ובהם:
ירידה מרכב פרטי בתום הנסיעה תוך פריקת סל מצרכים המצוי במושב שליד.
כניסה לרכב או ירידה ממנו לשם התחלת נסיעה או בסיומה של נסיעה גם אם המטרה היא טעינה או פריקה.
התהפכות רכב או הידרדרותו, במהלך פעולת פריקה או טעינה, עקב העברת מטען כבד אל צדו האחורי.
פריקה או טעינת משא הגוררות עמן שינוי בנקודת מרכז הכובד של המשאית ומביאות להתהפכותה.
ירידה דרך הפתח האחורי של משאית כשעל גב היורד מצוי מטען.
החלקה ממכלית דלק, כאשר הנהג עצר את המשאית לצורך בדיקת נעילת פתחי מילוי הדלק, למרות שהבדיקה בוצעה בתום ריקון שאריות הדלק שנותרו במכלית.
נפילה ממדרגה המותקנת מתחת לדלת האחורית של ארגז משאית, בתום פריקת סחורה.
נפילה מעגלת משאית, כאשר הנהג עצר את המשאית מחוץ לאזור טעינתה, על מנת לסגור את דלתות האמבטיה של עגלת המשאית.
התפוצצות או התלקחות של רכב עומד במהלך פריקה או טעינה.
פריקה או טעינה באמצעות מנוף המופעל בכוחו המכאני של הרכב.
פריקה או טעינה בעת שהרכב שנפגע חנה במקום שאסור לחנות בו.
טעינה ופריקה במסגרת תיקון או טיפול דרך ברכב.
הידרדרות או התהפכות רכב בזמן פריקה וטעינה.

מתי לא ייחשב אירוע כ”תאונת דרכים”

טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד לא ייחשבו על-פי חוק ל”תאונת דרכים”.  פסיקת בתי המשפט הרחיבה וקבעה שאין זכאות לפיצויים כאשר הפגיעה ארעה עקב ארגז שנפל ממשאית עומדת במהלך טעינה, או פריקת ארגזים; נפילה או הינתקות חלק מרכב עומד בעת טעינה או פריקה; פתיחת דופן אחורית של משאית לצורך טעינת המשאית; סגירת דופן אחורית של משאית עם סיום הטעינה; קיפול בד ברזנט, שכיסה מטען, לאחר הפריקה; פריסת בד ברזנט על מטען וקשירתו; בדיקת יציבות מטען וקשירתו.
מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי. למשל, אדם המשליך עצמו מתחת לרכב נוסע, או נשכב על פסי רכבת במטרה להתאבד, אינו זכאי לפיצויים.
אולם אם הנפגע נפטר, והותיר אחריו תלויים, זכותם של התלויים לקבלת פיצויים תלויה בשאלה אם המוות נגרם על ידי המעשה המכוון עצמו, או שמא נגרם על ידי השפעתו של המעשה המכוון על השימוש ברכב. במקרה הראשון התלויים במנוח אינם זכאים לפיצויים. במקרה השני התלויים זכאים.
אירוע שאירע כתוצאה מפעולת איבה, הגם שעל-פי ההגדרה מצוי בהגדרה של “תאונת דרכים”, לא ייחשב “תאונת דרכים” והנפגעים יוכלו לתבוע על-פי התנאים הקבועים בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש”ל-1970.

הוכחת הנזק

כאמור לעיל, במידה ונמצא כי האירוע הנו “תאונת דרכים” על-פי דין, המחלוקת שנותרה היא להוכחת גובה הנזק. הנפגע עותר בכתב התביעה בבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפגיעה הרלוונטי. המבחן שנקבע, לפיו בית המשפט בודק אם אכן יש הצדקה למינוי מומחה רפואי, הוא מבחן ה”ראשית ראיה לנכות”, קרי, בית המשפט מעיין בתיעוד הרפואי שהוגש לו במצורף לכתב התביעה, ומחפש הצדקה כלשהי ולו הקטנה ביותר שתוביל למסקנה כי הפגיעה ממנה סבל הנפגע בתאונה עשויה לגרום לו לנכות קבועה לשארית חייו.
בתי המשפט הונחו ע”י בית המשפט העליון שלא להערים קשיים על תובעים לפי חוק הפיצויים בבקשתם למינוי מומחים רפואיים בתחום פגיעתם.

נשיאה בעלות חוות דעת מומחה בית המשפט

לבית המשפט הסמכות לבחון בכל מקרה ומקרה על מי הוא מטיל את עלות חוות הדעת – בין אם על הנפגע ובין אם חברת הביטוח.
למשל במידה והתיעוד הרפואי דל, אינו מספיק או שאינו רציף או במידה ובית המשפט לא מוצא בתיעוד הרפואי ראשית ראיה מספיקה לכך שנותרה לנפגע נכות, ישית בית המשפט את עלות חוות הדעת על הנפגע.

התיישנות

תביעה בגין תאונת דרכים מתיישנת כעבור 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה.
ביחס לקטין מתחיל מרוץ ההתיישנות עם הגיע הקטין לגיל 18, כלומר קטין שנפגע בתאונת דרכים יוכל לתבוע עד גיל 25.
ביחס לאדם הלוקה בשכלו מתחיל מרוץ ההתיישנות ביום שפסק הליקוי או ביום שמונה לאותו אדם אפוטרופוס.

המלצות ראשוניות לנפגעי תאונת דרכים

מיד לאחר התאונה גשו לבית חולים על מנת לעבור סדרת בדיקות ראשוניות שיגלו מהם פגיעותיכם כתוצאה מהתאונה. בבית החולים מומלץ ביותר לפרט את נסיבות התאונה ולוודא שהדברים יהיו מצוינים במדויק בגיליון חדר המיון ושכל האיברים שנפגעו מצוינים היות ויש לרישומים הנ”ל משמעות קרדינאלית בהמשך בירור זכויותיכם.

לאחר השחרור מבית החולים יש לטפל בכל בעיותיכם הרפואיות המתעוררות בעקבות התאונה. יש לפנות לכל קשת הרופאים בנוגע לכל בעיה ובעיה שנוצרה כתוצאה מההיזק הגופני (למשל: אורתופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, עיניים, אא”ג, פה ולסת, וכד’). נדגיש, כי בעיה שאתם סובלים ממנה כתוצאה מהתאונה ואינה מצויה בחומר הרפואי, כאילו אינה קיימת ובית המשפט לא יהסס לדחות את טענותיכם ביחס לאותם פגיעות שאינן מצויות בתיעוד הרפואי. לכן, אין להזניח דבר ולטפל בכל דבר שנפגע בגופכם ו/או בנפשכם.

דאגו לטיפול אינטנסיבי ורצוף מיום התאונה ועד בכלל. וזאת כי ראשית, על-פי חוק כל ניזוק מחויב להקטין את נזקו. שנית, כאמור, כשתעתרו למינוי מומחה רפואי, השופט בודק את המסמכים הרפואיים המצביעים על נזקיכם מהתאונה. במידה וקיים תיעוד לא רציף, השופט עלול במקרה הטוב להשית עליכם את התשלום עבור חוות הדעת. במקרה הגרוע, העדר רציפות בתיעוד הרפואי עלולה להביא לדחיית הבקשה למינוי מומחה כולה.

ערכו רישום מפורט של אירוע הנזק – השתלשלות הנסיבות, מקום האירוע, שעת האירוע, מיהם העדים שהיו עדים לאירוע, כיצד והיכן נפגעתם וכל זאת בסמוך ככל הניתן למועד האירוע המזיק. כמו כן, מומלץ לצלם את הפציעות החיצוניות שנגרמו לכם ואת האיברים שנפגעו וגם הנזק שנגרם לרכב ולכם מיד לאחר התאונה, הכל לשם המחשת הנזק.
דווחו למשטרה על קרות התאונה ובקשו “אישור משטרה” שבו יופיעו פרטי הרכבים והנפגעים המעורבים בתאונה. אישור זה יש להעביר לבית החולים על מנת שזה יפנה לחברת הביטוח לצורך קבלת התשלום עבור הטיפול הרפואי שהעניק וישמש בעתיד כראיה לקרות התאונה.

אספו ושמרו כל קבלה בגין הוצאות שהוצאו בעקבות האירוע וערכו רישום באשר לסיבת הוצאת הכספים והקשור לתאונה. למשל שמרו קבלות עבור נסיעות והוצאות דלק, בגין טיפולי פיזיותרפיה, ביקורים אצל רופאים, תרופות שקניתם בעקבות התאונה וכדומה. בעתיד יהיה ניתן לתבוע מחברת הביטוח החזר עבור הוצאות אלה.

אנו חיים במדינה בה יוצאי צבא ומשטרה רבים פותחים משרדי חקירות פרטיים ומציעים את מרכולתם לחברות הביטוח השונות אשר לאור העלות הזניחה שולחות חוקרים פרטיים אל ביתם של נפגעים, אל שכניהם, מקום העבודה, בני משפחת הנפגע ועוד. בפסיקת בתי המשפט השונים ניתן למצוא לא פעם ביקורת והסתייגות מאופן הפעלתם של חוקרי חברות הביטוח ומן השיטות השונות בהן מנסים חוקרי חברות הביטוח להכשיל את הנפגעים בלשונם וכך להציגם בבית המשפט כבלתי אמינים. מומלץ שלא לשוחח עם חוקרים ו/או חברות ביטוח לאחר התאונה ולא למסור את גרסתכם לגופים אלו ו/או גופים הפועלים מטעמם אלא לאחר התייעצות עם עו”ד מומחה לתאונות דרכים. כל אמרה שלכם יכולה לצאת מהקשרה ולפעול כנגדכם בהמשך הטיפול בתביעתכם.

שימו לב: תביעה על-פי חוק הפיצויים, אינה שוללת את זכאותו של נפגע בתאונת דרכים לפיצוי מכוח ביטוחים פרטיים, כגון ביטוח חיים, ביטוח מנהלים, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות וכדומה. על תביעה מכוח ביטוחים אלו להיות מוגשת לבית משפט לא יאוחר מתום שלוש שנים ממועד קרות התאונה. לאחר שלוש שנים, תתיישן התביעה והנפגע לא יוכל לממש את זכותו על-פי פוליסות הביטוח שברשותו.

לחץ כאן למעבר לכתבו של עו”ד און רונן: “נפגע שהעמיס מצרכים לתא המטען – הולך רגל או נוסע?

האמור מהווה מידע ראשוני בלבד ואינו אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו”ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

 

א’, כבן 35, נפגע בתאונת דרכים בעת שרכב צד ג’ פגע ברכבו מאחור.

משרדנו הגיש תביעה לבית משפט במסגרתה נקבעה לא’ נכות בשיעור של 5% בגין מגבלה בתנועות הגב.

התיק הסתיים בהסדר פשרה בפיצוי בסך של 80,000 ₪ (ת.א. 31191-12-13 שלום ת”א).