תאונות דרכים מתרחשות מידי יום בכל רחבי הארץ. בשנת 2014 נרשמו ברחבי הארץ 11,772 תאונות דרכים. לצערנו הרב, גם בתאונות הקלות ביותר, האנשים המעורבים נפגעים פגיעות גוף ונפש. בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975 (להלן: “החוק” ו/או חוק הפיצויים) וכפי שיפורט בהרחבה במדריך לנפגעי תאונות דרכים, כל מי שנפגע בתאונת דרכים ונגרם לו נזק גופני, קשה כקל, זכאי לקבל מחברת הביטוח פיצוי כספי מכוח החוק ללא קשר לשאלת האשם. דהיינו, גם אם פלוני נהג ברכבו באופן רשלני, נכנס לצומת מרומזרת באור אדום וגרם לתאונת דרכים, הוא יהיה זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח עבור נזקי הגוף שנגרמו לו בהתאם להוראות החוק.

נושא תאונות הדרכים הינו נושא סבוך, בו נחבטים לא אחת בתי המשפט בכל הערכאות. תחום תאונות הדרכים מתעדכן חדשות לבקרים באמצעות פסיקות בתי המשפט השונים ולכן, בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין המתמחה בתביעות תאונות דרכים סמוך ככל הניתן לאחר האירוע. יצוין, כי הטיפול המשפטי לקבלת הפיצוי המגיע לכם אינו מתחיל בהכרח מיד לאחר האירוע אלא כעבור זמן מה, אך חשוב לקבל ייעוץ וליווי משפטי צמוד, לשם קבלת הדרכה והכוונה.

למאמר המלא >>

מרבית ההורים לא מודעים לכך שהתלמידים הלומדים בישראל מבוטחים באמצעות פוליסת תאונות אישיות באחת מחברות הביטוח בישראל, המכסה בין היתר פגיעות גוף כתוצאה מתאונה. מכאן שכאשר תלמיד מבוטח נפגע בתאונה, יש לבחון אפשרות בה מלבד תביעה נגד המזיק, יכול התלמיד לתבוע גם את חברת הביטוח שמבטחת אותו באותה פוליסת תאונות אישיות ולממש את זכותו לקבלת פיצויים, כנגזרת של גודל הפגיעה.

חשוב לדעת: הפוליסה חלה למשך 24 שעות ביממה, וניתן לתבוע גם אם התאונה התרחשה מחוץ לשעות הלימודים ופעילות בית-ספר ומחוץ לשטח בית הספר ואף תקפה בעת שהתלמיד שוהה בחו”ל!


קבלת ייצוג משפטי באמצעות עורכי דין העוסקים בתחום ספציפי זה הינו חיוני, שכן מאחר ומדובר בתביעות של קטינים, אשר נותרו במקרים רבים עם נכות לצמיתות, חשוב מאד לוודא שהם מקבלים את מלוא זכויותיהם במסגרת פוליסת הביטוח. ניסיונות רבים של הורים לטפל בכל נושא תביעת הביטוח בכוחות עצמם, עלו להם בסופו של דבר בעוגמת נפש רבה לאחר שהבינו, כשהיה זה למרבה הצער מאוחר, שלא מיצו את זכויותיו של ילדם לקבלת מלוא הפיצויים המגיעים לו במסגרת פוליסת הביטוח, וכי הוא נותר גם פגוע מבחינה גופנית וגם מקופח מבחינת זכויותיו הביטוחיות.

המדריך לנפגעי תאונות תלמידים

משרדנו מייצג לקוחות בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי בכל מחלקותיו –  נפגעי עבודה, קצבת תלויים (תלויים בעובד שנהרג בתאונת עבודה), נפגעי פעולות איבה, ניידות, קצבת שארים, נכות כללית ודמי תאונה.

במהלך השנים טיפלו עורכי הדין במשרדנו באלפי תיקים וצברו ניסיון רב מול המוסד לביטוח לאומי, בעיקר בייצוג נפגעי עבודה, החל בשלב התביעה להכרה בנפגע כנפגע תאונת עבודה ועד לייצוג בוועדות הרפואיות השונות, הגשת עררים לבית הדין לעבודה על החלטות הוועדות הרפואיות, ותביעות לבית דין לעבודה כנגד החלטות פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי.
מלבד ייצוגם של נפגעי תאונות עבודה, משרדנו מייצג גם לקוחות אשר חלו במחלת מקצוע ומבקשים להיות מוכרים כנפגעי עבודה בשל מחלת המקצוע שהתפתחה אצלם עקב תנאי עבודתם,  כמו למשל- חשיפה של חקלאים לחומרי הדברה הגורמות לאסטמה, חשיפה של פועלים לאבק אסבסט הגורם להתפתחות מחלת הסרטן, פגיעה במיתרי הקול של מורים עקב עבודתם בהוראה פרונטלית, הכרה בהתפרצות סוגים שונים של סרטן העור עקב חשיפה ממושכת לקרני השמש, התפתחות של מחלת הסרטן עקב חשיפה של צבעים לחומרים מסרטנים המצויים בצבע, התפתחות של תסמונת התעלה הקרפלית אצל טבחים וקלדניות (מיקרו טראומה) וכו’.

המוסד לביטוח לאומי אינו שש להכיר במחלות כמחלות מקצוע ולא פעם אנו נאלצים להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כדי להוכיח את הקשר הסיבתי בין העבודה לבין המחלה שממנה סובל הלקוח. לצורך ניהול תיקים בבית הדין לעבודה, אנו נעזרים בחוות-דעת של מומחים רפואיים ותעסוקתיים העובדים בצמוד עם משרדנו.

האמור מהווה מידע ראשוני בלבד ואינו אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו”ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

תביעות ביטוח הן תביעות המוגשות כנגד חברות הביטוח השונות במקרים שבהם נגרם לנפגע נזק גוף (נכות או אובדן כושר עבודה) המזכה אותו בפיצוי בהתאם לפוליסת הביטוח.
בתביעות אלה שהן תביעות לפי פוליסות ביטוח נקבעה תקופת התיישנות מקוצרת בת שלוש שנים ממועד קרות מקרה הביטוח. לקוחות רבים טועים לחשוב שפנייה למחלקת התביעות של המבטחת עוצרת את מרוץ ההתיישנות, אולם מניין תקופת ההתיישנות ייעצר רק לאחר הגשת תביעה משפטית לבית המשפט.

לאור מורכבות הפוליסות, ולאור הצורך בחוות דעת הן לעניין שיעור הנכות והן לעניין אובדן כושר העבודה, מומלץ כי הנפגעים יהיו מיוצגים ע”י עורך דין הבקיא בתביעות מסוג זה. למשרדנו ניסיון רב בניהול  תביעות לקבלת פיצויים בגין פוליסות נכות מתאונה, תאונות אישיות, מחלות קשות, אובדן כושר עבודה, ביטוח חיים ומשכנתא, תביעות סיעוד, פנסיית נכות, ביטוח חבות מעבידים ופוליסת קבלנים, ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, ביטוח נסיעות לחו”ל, פוליסת בריאות, ביטוח לנפגעים המבוטחים במסגרות ספורט שונות ועוד.

האמור מהווה מידע ראשוני בלבד ואינו אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו”ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

רשלנות רפואית היא נזק שנגרם למטופל כתוצאה מטיפול רפואי שגוי או רשלני, אשר חרג ממקובל ומהסביר באותן הנסיבות בזמנים הרלוונטיים. לא כל טעות במעשיו או בשיקול הדעת של הרופא מהווים עילה לרשלנות רפואית.  כאשר רופא מעניק טיפול טוב שנהוג להעניק באותן הנסיבות, או שאבחן מחלה של מטופל בהתאם לידע הרפואי שהיה נכון למועד בו נבדק המטופל, ובכל זאת הסתבר בדיעבד שהייתה טעות ונגרם נזק – אין מקום להגיש תביעה ברשלנות רפואית.

על מנת להצליח בתביעות רשלנות רפואית, יש להראות בעזרת חוות דעת מומחה רפואי, כי הרופא הפר את חובת הזהירות כלפי המטופל, כלומר שלא נהג כפי שרופא סביר היה נוהג באותו מקרה וכתוצאה מן הטיפול הלקוי נגרם למטופל נזק בריאותי. כמו כן, יש להראות כי קיים קשר בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק הבריאותי.

לדוגמא, כאשר מטופלת מתלוננת בפני רופא משפחה על קיומו של גוש בשד, עליו להפנותה לבדיקה על-ידי רופא כירורג, לבדיקת ממוגרפיה של השד, ובמידת הצורך גם לביצוע ביופסיה. אם רופא המשפחה מתעלם מן התלונות ובסופו של דבר מתברר כי האישה סבלה מסרטן השד שאבחון מוקדם ובמועד היה עשוי להוביל להחלמתה, או לשפר את סיכויי ההחלמה – הרי שיש למטופלת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

גם כאשר הרופא ממליץ לחולה לעבור ניתוח או טיפול רפואי מבלי שהוסברו לחולה כל הסיכונים, ואחד מן הסיכונים מתממש, קיימת עילה לתביעה ברשלנות רפואית. סוגיה זו מכונה “הסכמה מדעת” והיא מעוגנת בחוק זכויות החולה ובפסיקת בתי המשפט. חשוב לציין כי חתימה על טופס הסכמה אינה מהווה הסכמה מדעת ועל הרופא להוכיח כי הוסברו לחולה הסיכונים בע”פ. לדוגמא, אם לפני ביצוע ניתוח להסרת משקפיים באמצעות לייזר, המנתח לא מציין בפני המטופל שאחד הסיכונים הידועים הם איבוד הראיה, והמטופל אכן מאבד את ראייתו או שראייתו ניזוקה כתוצאה מהניתוח- קיימת עילה לתביעה ברשלנות רפואית.

הנזקים שבגינם מוענק הפיצוי הם, בדרך כלל, פיצוי בגין הכאב והסבל, הפסדי השכר שנגרמו ושיגרמו בעתיד, עזרת הזולת שהמטופל נאלץ להסתייע בה וההוצאות שנגרמו למטופל בעקבות הטיפול.


האמור מהווה מידע ראשוני בלבד ואינו אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו”ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

החוק מגדיר תאונת עבודה כדלקמן: “תאונת עבודה” – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו (חוק הביטוח הלאומי בסעיף  79);

לפי החוק בישראל, יום העבודה מתחיל מייד עם יציאתו של העובד את ביתו ומסתיים עם שובו של העובד לביתו. לכן, תאונות- לרבות תאונת דרכים, שמתרחשות בדרך אל העבודה או בדרך מהעבודה ייחשבו גם הן לתאונות עבודה.

לצורך קבלת פיצוי מקסימלי בגין הפגיעה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום, במועד הסמוך ככל הניתן לזמן הפגיעה.

המדריך לנפגעי תאונות עבודה >>

כמעט כולנו נתקלים מפעם לפעם באירועים אשר גורמים נזק לרכוש. רכוש יכול להינזק  כתוצאה מאירועים שונים כגון נזילה של מים, דליקה, פריצה, תאונת דרכים, התמוטטות, נזקי טרור, נזקי מלחמה, פגיעת טילים, ליקוי בניה, גניבה, אסון חקלאי, הפרות חוזים, רשלנות ועוד.

כמעט בכל אירוע בו נגרם נזק לרכוש, ישנו מזיק אותו ניתן לתבוע ולקבל פיצויים. לעיתים המזיק או האירוע מבוטחים בפוליסה ואז ניתן לתבוע פיצוי מחברת הביטוח ו/או מהמזיק, ככל שהוא ידוע.

לעיתים נזקי רכוש מזכים את הנפגע בפיצוי כספי מן המדינה. במקרים של נזקי טרור, מלחמה, פגיעות של טילים, הצפת רחובות ושטחים  וכו’ ניתן לתבוע פיצוי כספי מהמדינה מכוח הוראות חוק מס רכוש.

יחד עם זאת, בדרך כלל חברות הביטוח אינן ששות לפצות על פי הפוליסה.
על פי רוב דוחות חברות הביטוח את הכיסוי הביטוחי והתביעות בטענה כי המבוטח הפר חובה המוטלת עליו בפוליסה או בדין, או שהן טוענות לסייגים המחריגים את האירוע מהפוליסה, ועוד כהנה.

למרות זאת, מאחר ועל חוזה הביטוח חלים כללים ועקרונות ספציפיים, הפרת חובה המוטלת על המבוטח אינה שוללת, ברוב המקרים, את זכויותיו.

לכן, אנו ממליצים שהייצוג המשפטי יתחיל סמוך ככל הניתן למועד אירוע הנזק, זאת על מנת לגבש את כתב התביעה שתוגש בשם הניזוק, תוך התייעצות עם מומחים אמינים וידועים בתחום הרלוונטי עימם עובד המשרד, כגון שמאים, רואי חשבון, מהנדסים, כלכלנים וכו’.

את חוות הדעת של המומחים הרלוונטיים יש לערוך בסמוך לגילוי הנזק, שכן ככל שחולף הזמן כך קשה יותר להוכיח הן את מקור הנזק והן את שיעורו.

אנו ממליצים כי תצלמו ותתעדו ככל הניתן את האירוע שגרם לנזק; את הנזק עצמו; פרטי המעורבים באירוע; עריכת רישום מדויק של פרטי האירוע והנסיבות (פרטים מדויקים שיכולים להיות משמעותיים בדרך להוכחת התביעה נוטים להישכח ביום הפקודה); איספו כל קבלה בגין הוצאותיכם ורישמו מאחוריה את הסיבה להוצאה הכספית.

האמור מהווה מידע ראשוני בלבד ואינו אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו”ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

דיני הנזיקין הינם חלק מהמשפט האזרחי. מטרתם להסדיר תביעות בהן נגרם לאדם נזק, ולפצותו בגין הנזק שנגרם לגופו או לרכושו.

דיני הנזיקין כוללים בתוכם מקרים רבים כגון:

תאונות דרכים.
רשלנות רפואית.
תאונות דרך – תביעה כנגד רשות מקומית ו/או בעל מקרקעין בגין נזק שנגרם עקב נפילה בדרך בשל שיבוש, פגם או מפגע.
תאונות ילדים – פגיעות ילדים בגן ובבית הספר.
תאונות ספורט.
תביעות כנגד משרד הביטחון.
תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי .
תביעות ביטוח – תביעות מכוח פוליסה כנגד חברת ביטוח (תביעות סיעוד, תביעות אובדן כושר עבודה, תביעות בגין פוליסת תאונות אישיות או פוליסת ביטוח חיים וכו’).
רשלנות מקצועית – תביעה בגין נזק שנגרם או הוחמר כתוצאה מפעולה רשלנית ושגויה של גורם מקצועי ששכרתי את שירותיו, כמו למשל: מהנדס, קבלן, עו”ד, קוסמטיקאית וכיו”ב.
תאונות עבודה.
תביעות בגין נזקי רכוש ועוד.
למעט במקרה של תאונת דרכים, בה החוק קובע משטר של “אחריות מוחלטת”, בדרך כלל דיני הנזיקין קובעים שהמזיק יהיה חייב בפיצוי הניזוק בהתקיים שני תנאים עיקריים:

קיומו של נזק בר פיצוי אותו בדך כלל מוכיחים באמצעות חוות דעת של מומחה בתחום הרלוונטי.
קשר סיבתי בין מה שעשה (או לא עשה) המזיק לבין הנזק.
פניה לעורך דין הבקיא בדיני הנזיקין, בסמוך ככל הניתן לקרות אירוע הנזק, תסייע לכם להגיע להשגת הפיצוי המקסימאלי בגין הנזק שנגרם לכם.
האמור מהווה מידע ראשוני בלבד ואינו אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו”ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

 

ג’, אזרח אמריקאי כבן 25, נפגע בעת שרכב על אופנוע בדרך מעבודתו לביתו וספג פגיעה רב מערכתית.

לאחר התאונה ג’ פנה למשרדנו שנייצגו בהליך קבלת הפיצויים מביטוח לאומי ומחברת הביטוח.

בביטוח לאומי הצלחנו להשיג עבור ג’ תוצאה מרשימה: נכות משוקללת בשיעור של 52% המזכה אותו בגמלה חודשית בסך של כ- 5,000 ₪ לכל חייו.

בתום ההליך בביטוח לאומי, פנינו לחברת הביטוח שהשלימה לג’ פיצוי בסך נוסף של כחצי מליון ₪ (ת.א. 4803-01-15 שלום פ”ת).